החלטה בתיק ת"ד 1563-06-12

בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הנאשם ביום 30/10/12 ועיכוב ביצוע העונש. במסגרת גזר הדין בתיק זה, הטלתי על הנאשם קנס על סך 1,500 ש"ח, פסילת רשיון נהיגה למשך 4 חודשים ופסילה על תנאי ל-5 חודשים למשך 3 שנים. 

בבקשתו טען המבקש, כי ביום 06/12/12 עוכב על ידי המשטרה לצורך בדיקת מסמכים ושם נאמר לו כי הינו פסול נהיגה בתיק תאונת דרכים אשר נידון בבית המשפט בבאר שבע.

המבקש טען כי מעולם לא קיבל כל הודעה או זימון לבית המשפט וזקוק הוא לרשיונו לצורך פרנסתו. בתצהירו הוסיף המבקש לעניין זה כי לאור פציעתו ברגל ולאור העובדה שידו נשברה 3 פעמים אינו יכול לעבוד בעבודה אחרת מלבד נהיגה.

לדברי ב"כ המבקש, המדובר באדם נורמטיבי והאנשים במשפחתו משכילים ושומרי חוק.

באשר לעבירות המיוחסות למבקש בתיק תאונת הדרכים, טענה ב"כ המבקש כי מהסברו של המבקש לאופן התרחשות התאונה, עולה כי קיימת תרומה רבה לנהג הרכב המעורב.

לאור האמור לעיל, מבקשת ב"כ המבקש להיעתר לבקשת המבקש ולקבוע מועד להקראה.

ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה וזאת מהטעם שהנאשם הוזמן להתייצב בבית המשפט ביום 30/10/12 ויש אישור מסירה כדין, לפיו ההזמנה נמסרה לבן משפחתו של המבקש אשר חתם על אישור המסירה.  עוד טען ב"כ המשיבה, כי אם המבקש שבר ידו מספר פעמים אולי אף מוטב שהמשיב לא ימשיך לאחוז בהגה.

ברע"פ 9142/01 איטליא סוריא נגד מ"י (פורסם באתר המשפטי נבו), קבע בית המשפט העליון כללים אשר בהתקיימם יבוטל פסק הדין אשר ניתן בהיעדר ולנאשם ינתן יומו בבית המשפט. כללים אלה קיבלו ביטוי בפסק הדין בהאי לישנא:

"בשלב זה בית-המשפט בוחן אם הנאשם עובר את המחסום של קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו לדין, או שמא דרוש ביטול פסק-הדין כדי למנוע עיוות דין. בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית-משפט את מלאכתו לאחר שהוציא תחת ידיו פסק-דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין (801ג - ד, ו)"

בהמשך פסק הדין צויינו אמות המידה המנחות את בית-המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק-דין. אמות המידה הללו קבועות בסעיף 130(ח) לחסד"פ. "הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק-דין: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק-הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק-דין גם אם אי-התייצבותו נבעה מרשלנות גרדא, אולם אם אין קיים חשש כאמור נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור ידחה בית-המשפט את בקשתו".

לגופו של עניין - ההזמנה לדין נשלחה לביתו של המבקש, ומי שקיבל אותה היה בן משפחתו אשר חתם על אישור המסירה. מיותר לציין, כי מסירה לבן משפחה נחשבת מסירה כדין ולכן די בזאת בכדי להצביע כי המבקש קיבל את ההזמנה כדין.

המבקש הצהיר בבקשתו שידו נשברה 3 פעמים ואינו יכול לעסוק בכל עיסוק אחר למעט בנהיגה.

בעניין זה אדגיש כי הזקקות לרשיון הנהיגה לצורכי פרנסה אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין כפי שנקבע לא אחת בפסיקה.

באשר לטענתו של המבקש, לפיה קיימת אשמה תורמת בתאונה, לנהג הרכב המעורב. סבור אני כי טענה זו אינה מספיקה בכדי להוכיח כי ייגרם לו עיוות דין בשל אי ביטול פסק הדין, שכן אשמה תורמת אינה פוטרת את המבקש מאחריותו לתאונה.

יתרה מזאת,  טענתו של המבקש בהתייחס לתאונה, היא טענה לקונית אשר לא ניתן להבין ממנה מה עמדתו של המבקש להתרחשות התאונה וראוי היה לפרט בעניין זה תוך תמיכה בחומר הראיות.

במצב דברים זה, נוטה אני לקבל את עמדת המשיבה ולדחות את בקשתו של המבקש.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: